K-ON!
אז מה גרם לי להתחיל את האנימה על הארבע בנות המוזרות האלו, שכיביכול גלגול בלתי מוסבר של לאקי-סטאר, שנמצאת בכל ערך מוסיקלי באינטרנט, ועושות הרבה רעש העונה?
ז'אנרים: קומדיה, מוזיקה, חיי ביה"ס ; פאנגירלז: על מיו. כי בנים לא רואים באופק.
האנימה עוסקת בארבע תיכוניסטיות, שבסופו של דבר מקימות יחד את מועדון המוסיקה בבית ספרן. זה מתחיל בכך,
אין מספיק חברי מועדון והמועדון יוקפא אם לא יהיו בו לפחות 4 אנשים. כך, טאינאקא ריטסו (Tainaka Ritsu) ואקיאמה מיו (Akiyama Mio) מתחילות בחיפושים אחרי עוד אנשים. (לייתר דיוק, ריטסו. מיו פשוט מאויימת ע"י ריטסו שגוררת אותה יחד איתה למועדון המוסיקה במקום ללכת למועדון ספרות. ספרות?). במצב של יאוש, מופיעה קוטובוקי טסומאגי (Kotobuki Tsumugi), משועשעת מהעניין ובמטרה לעזור לבנות, מצטרפת גם היא למועדון. ועכשיו נותר רק למצוא את האדם האחרון בהרכב! ובסופו של דבר, האדם האחרון בהרכב, שהוא אולי האחרון שיכול לגעת בתחום, משלים את ההרכב-הוראסאבה יואי (Hirasawa Yui). ומכאן, האנימה עוקבת אחרי מעללי המועדון, חלומן של הבנות, והקייטרינג מתוקים שהן מביאות לשם.
אז כולם חפרו על האנימה הזו. ראיתי תמונות של מיו בכל חור, את הגבות של קוטובוקי בכל פינה, את השם "K-ON!!!11" מפציץ בכל צד. הנחתי שתרגום לאנימה זה פשוט עיניין של זמן, אז לקחתי את הזמן שלי והינא-התחלתי.
מבנה הדמויות משעשע ומיוחד למדיי. לא מקורי משהו, אבל גם מרענן. ריטסו
המעט מעורערת בנפשה והמטורפת שצמודה עוד מהילדות למיו היותר בוגרת (ויותר יפה, לכל הדעות). גבגבו- קוטובוקי, השקטה אבל הטיפה יותר נורמאלית בהרכב, והאחרונה חביבה, ושכנראה הדמות הראשית-יואי. שהדמות שלה כאמת מעוררת השראה. היא מאלו שנתקלות בכל דבר, כל הפאדיחות והפאשלות קורות להן, המוזרות והמטומטמות ברמה עילאית בקיצור-הממכרות. מבחינת ציור-חמוד ולא יותר. מבחינת רמת האינמציה עצמה, מעולה- ולא ציפיתי לפחות. מה שמשך אותי לאנימה, היה בכלל עיצוב הבגדים שלהן בסיומת. כן, אני אדם שנמשך לעיצוב בגדים מאוד. אנימות שהן אני רואה השקעה בתחום [כמו במיצ'יקו והאטצ'ין], מקבלות אצלי נקודות בונוס.
ההומור היה טוב+, הפרצופים עצמם היו משעשעים וגם החלקים ההומוריסטים שכללו ברובן את יואי וריטסו, עששו את שלהם. קומדיה טובה- יש! ומבחינת דיבוב? תהרגו אותי אבל הדיבוב של גבגבות באמת היה המוצלח ביותר מבחינתי. הדיבוב של מיו היה מוכר לי מאוד, ריטסו הייתה גם עם קול שאפשר לאהוב, ויואי... טוב, אני לא סגורה על זה. מבחינת OST, הפתיח היה ארוך וגם... לא מעניין מבחינתי. ממוצע כזה, לא משהו מיוחד, לא השיר ולא מעלליו. מוזיקת רקע לא הייתה יותר מידי, ולא חשבתי בה כ"כ. יש חלק בהן ה3 שלפני הצתרפותה של יואי מנגנות, שזה היה לא רע. (לא לדעתה של יואי, אבל דעתה לא נחשבת.) הסיומת היא מה שבאמת משך תשומת לב. Don't say lazy, הפך לאחד השירים הממכרים ושאני יותר שומעת מאנשים. ולבסוף, גמאני התמכרתי אליו. הו, ושכחתי לציין את תפקידיהן של הבנות בלהקה העתידית! מיו-בסיסטית, ריטסו-תופים, קוטובוקיגבות- קלידים ויואי-גיטרה חשמלית.
אז בסופו של דבר-הנאה קיבלתי? YES! רוצה עוד? YES! ובינתיים, 9 בציון. LALA.
Please don't say you'r lazy; Because you'r actually CRAZY
